המסמכים מראים: הלינקג’ היה שטות – Commentary

ג’ניפר רובין

30 נובמבר, 2010

 

למסמכי ויקיליקס יש השלכות רבות, אבל אני אתמקד באחת מהן: ההוכחה שטענת ה”קשר” של אובמה הייתה לגמרי שטות. הצוות של אובמה טען שוב ושוב שההתקדמות בנושא הסכסוך הפלסטיני הכרחית לקבלת סיוע ממדינות ערב בהתייצבות מול איום הגרעין האיראני. אנו יודעים כעת שזוהי טענה שקרית לחלוטין.

המסמכים מראים כי מדינות ערב דחקו בממשל לנקוט פעולה נגד איראן. מלך בחריין ביקש מאובמה להכיר בסכנה הקיימת בכך שהסכנה שהגרעין האיראני יגיע לידי השלמה, גדולה מהסכנה שהניסיון לעצור אותו ייכשל. הוא לא היחיד. גם מלך ערב הסעודית, עבדאללה, שעל פי מסמך אחר הפציר ושוב ושוב בוושינגטון ‘לכרות את ראש הנחש’ כל עוד יש זמן. ה”ניו-יורק טיימס” מחבר בין כמה מהנקודות:

בה בעת, המסמכים חושפים כיצד האיום מצד איראן איחד את ישראל ורבות ממדינות ערב שנחשבות אוייביה- במיוחד ערב הסעודית- תחת מטרה משותפת. המדינות הערביות האלה לא דיברו על כך בפומבי מפחד מפני מרי פנימי ואיומים מצד שכנים בעלי עוצמה. בשיחות פרטיות הם התחננו לפעולה תקיפה – של מישהו אחר.

נסיך הכתר של אבו-דאבי, בין זאייד, שהעריך ביולי 2009 כי ישראל יכולה לתקוף עד סוף אותה שנה, התריע על הסכנה שבריצוי איראן. “אחמדיניג’אד הוא היטלר” הוא אמר.

גורם בכיר במחלקת המדינה הגיב בהפתעה מעושה: “אנו לא צופים עימות צבאי עם איראן לפני סוף 2009.”

מאמצי אובמה להושיט יד לאיראנים רק הגבירו את הפאניקה של המדינות הערביות:

היבחרו של אובמה, לפחות בתחילה, הותירה כמה מדינות עם השאלה האם הסנקציות עומדות להסתיים. זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, בקלטת וידאו שתוזמנה לתחילת השנה הפרסית, הוא חזר על ההצעה שלו ממסע הבחירות ל”התחלה חדשה” – השיחות הרציניות הראשונות עם טהראן בשלושת העשורים האחרונים.

איחוד האמירויות הערביות כינה את המסר של אובמה “מבלבל.” השגרירות האמריקאית בערב הסעודית דיווחה שהדיבור על שיחות עם אירן “הציף את הפחדים הסעודים שממשל ארה”ב החדש יגיע ל’עסקה רצינית’ בלי התייעצויות מוקדמות.”

בקצרה, אין כל עדויות לכך שהשיחות עם הפלסטינים היו הכרחיות לקבלת הסיוע של המדינות הערביות בנושא איראן. להיפך, התמונה העולה זהה למה שמבקרים מלומדים של הממשל אמרו כבר בעבר: אובמה התעלם מהנושא העיקרי, העמיד מדינות ערביות ידידותיות במצב מסוכן והטעה את האמריקאים ואת העולם בטענה ששיחות השלום הכרחיות כדי לעצור את האיום האירני. להיפך, השיחות האלה היו בזבוז עצום של זמן והיוו הסחה מסוכנת. אובמה בזבז שנתיים שהיו יכולות להיות מנוצלות לטובת הידוק הברית בין ישראל למדינות ערב נגד טהרן. מדוע? אולי האידיאולוגיה עיוורה אותו. אולי הוא הבין שזה הסיכוי היחיד שלו לניצחון דיפלומטי. אבל לא משנה מה ההסבר, עלינו להיות ברורים: הקשר היה בדיה שסופרה לנו כדי להצדיק את האובססיה של הנשיא לגבי הסכם השלום הישראלי- פלסטיני.

Advertisements